נקודת הכשל או נקודת ההתפתחות והקשר בין אימון גופני לגידול ילדים מצליחים (ולא מה שחשבתם)
אתם יודעים מה זה "נקודת כשל" באימון גופני ?
הבוקר הייתי באימון כושר (בזום... מצולם... אל תדאגו)
ושמעתי את המאמנת אומרת "תדחפו חזק את המשקולות עד שתגיעו לנקודת הכשל".
חשבתי לעצמי, מה זאת אומרת "עכשיו אני צריכה לעשות עד שאני נכשלת, עד שאני כבר לא יכולה יותר, אז מה הקטע... אולי כדאי שאוריד קצת מעומס המשקולות...? לא רוצה להכשל!"
תוך כדי שאני חושבת לעצמי מה לעשות עכשיו ואיך זה בכלל מרגיש נקודת כשל
(כי אני כבר מזמן מתנשפת, מזיעה, בא לי למות... לאן עוד אפשר להגיע)
היא מסבירה :
"אם אני לא מגיעה לחזרה האחרונה בסט לעייפות ורעידות ביד/רגל לא יקרה שום דבר, אם אשאר במקום הנוח לא יקרה שום דבר... אם אשאר כל הזמן באותו מקום באותה רמת קושי אני לא אתקדם..."
אז בעצם היא מתכוונת לנקודת ההתפתחות!
כשהיא אומרת "נקודת כשל" אני חושבת "עד כאן" אי אפשר יותר
אבל! כשאני חושבת "נקודת התפתחות" בבת אחת קבלתי עוד כח והצלחתי לעשות עוד 2 הרמות
אז איך זה קשור לילדים שלנו ?
אם נמשיך לעשות עבור הילדים שלנו דברים שהם כבר מסוגלים לעשות בעצמם
(החל מללבוש חולצה ולנעול נעליים וכלה בתיאום שיעור עם מורה פרטית או להגיע למקום מסויים.... וזה נכן לכל גיל) נשאיר אותם כל הזמן באותו המקום מקום ממנו הם לא יכולים לצמוח ולהתפתח,
מקום בו הם לא יאמינו בעצמם שהם מסוגלים אחרת.
מתי זה קורה ?
- אנחנו עושים במקומם כשאין לנו כח או סבלנות לחכות
- כשאנחנו ממהרים
- כשלא בא לנו לשמוע את הצעקות והבכי שלהם
- כשאנחנו מעדיפים להמנע מקונפליקט
- כשאנחנו מפחדים מהתגובה שלהם או של הסביבה
- כשאנחנו חושבים שהם "מסכנים כי זה קשה והם לא יכולים"....
זה אמנם מגיע ממקום טוב ואוהב אך התוצאה היא הרסנית
אם אנחנו נחשוב שקשה להם גם הם יחשבו ככה, לא יאמינו בעצמם ולא ינסו לעשות מאמץ
ואז הם באמת יהיו בנקודת כשל.
אך אם אנחנו נאמין בהם שהם יכולים, גם יהיה לנו פחות קשה "לסחוב" את הקושי שלהם וגם נביא אותם לנקודת ההתפתחות....
באותו הרגע, גם אם קשה (ווואלה היה לי קשה להרים את המשקולות היום)
הם מתנסים, מתפתחים, מרחיבים את היכולות שלהם ואת האמונה בעצמם.
האם אתם מוכנים לתת לילדים שלכם להתמודד עם נקודת ההתפתחות ?
שתפו אותי איפה אתם מרחיבים את ההתנסות של ילדיכם ועוזרים להם להתפתח.